החלטה בתיק מ"ת 1991-04-11

1. בפני בקשה למעצר עד לתום ההליכים של המשיב בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, אי ציות להוראת שוטר במדים, נהיגה פוחזת, עקיפה מימין, נסיעה על המדרכה, הסעת נוסעים מעל המותר, מהירות לא סבירה, נהיגה ללא רשיון רכב וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

2. המבקשת טוענת כי ביום 4.4.11 בשעה 7:00 נהג המשיב באוטובוס זעיר ציבורי ברחוב דרך יריחו בראס אל עמוד בירושלים כשברכב 19 ילדים בין הגילאים 6-10, כשרשיון הרכב מאפשר הסעת 15 נוסעים לכל היותר ברכב.

בסמוך לבתי היהודים בראס אל עמוד הורה שוטר הלבוש בבגדים אזרחיים וחבוש בכובע זיהוי משטרתי למשיב לעצור בצד. המשיב השיב כי הוא עוצר, סטה למדרכה הימנית נסע עליה כ- 4 מטרים וירד חזרה שמאלה לכיוון הכביש כשהוא מגביר מהירותו ונמלט. המשיב  המשיך וחתך שמאלה בין רכבים במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, פנה לסימטה ונסע במהירות כשעל המדרכות נמצאים ילדים רבים, עד שהגיע לרחבה ללא מוצא. שם עצר הרכב והחל בבריחה רגלית תוך נטישת הילדים. זאת כאשר שני שוטרים חובשים כובעי זיהוי משטרתיים וצועקים "עצור משטרה".

במהלך הבריחה ברכב עבר המשיב כ- 250 מטר.

באותן נסיבות המשיב נהג כשהוא פסול מלנהוג בשל גז"ד שניתן נגדו ביום 27.1.11 למשך ארבעה חודשים בת"ת 4207-03-10 (הרשיון הופקד ב- 10.2.11), בשל נהיגה בקלות ראש בכך שהסיע 20 ילדים ברכב שעל פי רשיונו מותר להסיע עד 10 נוסעים.

בנסיבות אלו נהג ללא רשיון רכב תקף וללא ביטוח תקף.

3.       המשיב  בעל רשיון נהיגה משנת 1990, לחובתו נצברו 33 הרשעות תעבורה קודמות.  בת"ת 4207-03-10 שבגינו נפסל רשיונו הסיע פי 2 ילדים מהמותר על-פי רשיון הרכב. בתיק הנ"ל  הורשע ונפסל רשיונו, ואף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה של 3 חודשים.

4.  המשיב פנה לאחר האירועים לבא כוחו שיעץ לו לפנות למשטרת ישראל. המשיב הסגיר עצמו למשטרה בבניין כלל יום לאחר האירועים דנן, ביום 5.4.11. נעצר והובא בפני ביום 6.4.11 בבקשת מעצר עד תום הליכים.  לאחר ששמעתי את הצדדים קבעתי התיק למתן החלטה להיום ה- 7.4.11 לשעה 10:00 .

5. טענות המבקשת:

א.                  מדובר באישום בעבירות חמורות שיש בהן להעיד על מסוכנות של המשיב: המשיב נהג בפסילה ביודעין תוך הסעת ילדים ברכבו מעל המותר על-פי רשיון הרכב. תוך שהוא מסכן אותם בהימלטותו ומסכן עוברי אורח אחרים בדרכו.

ב.                    ביצוע העבירות תוך הימלטות מהשוטרים אף מעלה חשש להימלטות מהדין ולשיבוש הליכי חשש.

ג.                    העובדה שהמשיב בצע עבירה זהה לעבירה שבגינה נשפט, נפסל מלנהוג והושת עליו מאסר על תנאי פחות משלושה חודשים לאחר שהורשע ונגזר דינו, מעידה על כך שאין אימת הדין עליו ואף המאסר על תנאי אינו מרתיעו מלחזור ולבצע את אותה העבירה.

ד.                   המשיב תירץ את הסעת הילדים במקרה דנן באותו האופן בדיוק בו תירץ את הסעת הילדים מעל המותר בתיק ת"ת 4207-03-10 הנ"ל- כי הסיע אותם לטובת חברו שניתקע עם הרכב. ומכאן שאין לתת אמון במשיב.  

ה.                  באשר לטענתו כי סבר שנשקפת לו סכנה וכי הרודפים אחריו הינם מתנחלים, אינה מתיישבת עם העובדה שהשוטרים חבשו לראשם כובע זיהוי משטרתי וצעקו לעברו "עצור, משטרה". גם העובדה כי פנה לעו"ד לאחר מעשה והסגיר עצמו למשטרה מלמדות כי ידע גם ידע כי המשטרה היא שהורתה לו לעצור.

6. טענות המשיב:

א.                  ב"כ המשיב הסכים כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב באשר לנהיגתו בפסילה ביודעין.

ב.                   באשר לנסיבות הימלטותו מהשוטרים טען כי המשיב סבר בטעות כי היו אלו מתנחלים שדלקו בעקבותיו וכיוון שחשש מהם נמלט.  השוטרים היו סמויים ללא סימן מזהה ואף הניידת היתה סמויה. כשצעקו לעברו אמרו לו "עצור" (ווקף בערבית) אך לא הזדהו כשוטרים.

ג.                    עוד טען ב"כ הנאשם כי אין ראיות מספיקות להסעת מס' ילדים העולה על המותר.

ד.                   אין מקום להורות בנסיבות אלו על מעצרו של הנאשם שהרשעותיו הקודמות מינוריות ביחס למס' השנים בהן הוא מחזיק רשיון נהיגה. וזו נהיגתו הראשונה בפסילה.